דיווח על תאונת דרכים

פוסט של שוקי טאוסיג, העין השביעית


בחורה בת 21 נפצעה קשה מפגיעת מכונית, כאשר עמדה בשולי כביש מהיר כשיצאה מרכבה לבדיקת תקלה. פציעתה זוכה לאזכור בולט על שערי כל העיתונים, אחת משלוש הפניות מרכזיות ב”ידיעות אחרונות”, שבחר את הכותרת הוולגרית “סרט אימה”. אחת מארבע הפניות מרכזיות ב”מעריב”, עם הכותרת הסנטימנטלית “בר נלחמת על חייה”. אחת מחמש ב”ישראל היום”, עם הכותרת “כתבת גל”צ במצב אנוש”. גם ב”הארץ”, ששערו מורכב מידיעות, ולא רק מהפניות, מקבלת תאונת הדרכים מקום נכבד על השער (“השחקנית והעיתונאית בר בלפר נפצעה קשה בתאונת דרכים”). שערי כל העיתונים מציגים גם תמונה של הפצועה.

תאונות כאלו ופציעות כאלו הן דבר יום ביומו. 1,708 אנשים נפצעו קשה בתאונות דרכים במהלך 2009.

בלפר שיחקה בהיותה בת 17 בסרט, שהפך למיני-סדרה, על פי ספרו של דויד גרוסמן “מישהו לרוץ איתו” – וזכתה על משחקה בפרס השחקנית הטובה בתחרות של האקדמיה לטלוויזיה. תמונתה בשיער קצוץ, מתוך הסדרה, היא זו שבחרו להציג הבוקר “ידיעות אחרונות” ו”ישראל היום”.

בשנים האחרונות משרתת בלפר בגלי-צה”ל, ככתבת בדסק החוץ. ביולי היא אמורה להשתחרר. לפני גיוסה שיחקה גם בסדרה “מסכים”. גילה של האישה שנהגה ברכב שפגע בה (טויוטה יאריס): 77. מרמת-גן. בלפר חיכתה על אי-תנועה, למכר שיחלץ אותה. הנהגת הדורסת מרגישה “מאוד אשמה”. למרות שקרוביה, לפי הכתבת בת חן אפשטיין אליאס ב”ידיעות”, אומרים לה שוב ושוב כי “זה לא באחריותה ותאונות קורות”. דני ספקטור וניר גונטז’, בידיעה השנייה מתוך שתיים שמקדיש “ידיעות” לתאונה, מדווחים כי לנהגת הפוגעת רק שתי עבירות תנועה לחובתה, במשך 40 שנה בהן היא מחזיקה ברשיון.

זירת התאונה היתה בנתיבי איילון, לפי התצלום ב”ידיעות”: סמוך למחלף קק”ל. בלפר נפגעה בראשה. פרמדיק שעבר במקום דקות ספורות לאחר האירוע העניק לה טיפול ראשוני. כיצד הועברו הפצועים לבתי-החולים? דובר מד”א מוסר שהדבר התבצע באמצעות אמבולנסים. מה חשו עמיתיה של בלפר בגלי צה”ל עת נודע להם על פציעתה? לפי ספקטור וגונטז’, הם חשו “הלם ותדהמה”. אחד מכתבי החדשות התייחס לאירוע כ”בלתי נתפס”. הוריה של בלפר שוהים בחופשה בחו”ל, אותה הפסיקו והם “בדרכם חזרה לישראל”.

ב”מעריב” הידיעה על התאונה נפרשת על פני עמוד שלם, עמוד 14, שרובו מוקדש לתמונה גדולה בה נענדות לבלפר דרגות סמל-ראשון. כיתוב התמונה הוא “מקצועית ומוכשרת. בר בקבלת הדרגות, שלשום”. על התמונה מודפסת גם חותמת צהובה גדולה ששוליה מחוררים ועליה הכיתוב “שלשום: בר מקבלת את דרגות הסמ”ר”. בידיעה קורא “מעריב” לפצועה “בלפר”, ולא “בר”. הכתבים החתומים עליה, תומר ולמר, אבי אשכנזי, נתיב נחמני וערן סויסה, או לפחות אחד מהם, הצליחו להגיע לחברתה של בלפר, איתה דיברה דקות ספורות לפני התאונה. בלפר אמרה לה כי היא מפחדת לצאת מהרכב. “אני מפחדת לצאת, יש הרבה מכוניות שחולפות”. הידיעה ב”מעריב” נפתחת כך: “רק שלשום בר בלפר היתה מאושרת”.

שמו של קצין בוחני התנועה במשטרת תל-אביב שסיפר לאבי כהן, כתב לענייני משטרה בת”א של “ישראל היום”, על פרטי התאונה, הוא רב-פקד מארק זאנה. כהן מציין כי “כמעט כל חבריה של בר באו אמש לבית החולים”. כהן מספק גם מידע שאין בעיתונים האחרים: החבר של בר (בידיעה ב”ישראל היום” מתייחסים לפצועה כאל “בלפר”, אבל בהמשך הידיעה היא “בר”) הוא טייס. לא באל-על, אלא בחיל-האוויר, והוא קיבל חופשה מיוחדת כדי לבקרה בבית החולים. “ישראל היום” מקדיש שלוש ידיעות ועמוד שלם לסיקור התאונה. בטור צד, אלון רוזנבלום פורש את הקריירה הקולנועית שלה (“מישהו לרוץ איתו”, “מסכים”), תחת הכותרת “כוכבת בת 17″. הטקסט של הדס שטייף מודפס על רקע צהוב, בו משתמשים ב”ישראל היום” לציון מאמרי פרשנות. הכותרת היא “משפחת גל”צ מתפללת לשלומה” ואילו כותרת הגג היא “במסדרונות התחנה”. שטייף, כתבת גלי צה”ל בעצמה, כותבת כי “כמעט כל אחד נזכר בדקה האחרונה שבה פגש בבר בבניין”.

העיתונים אינם מסגירים, או אינם יודעים, את הפרטים הבאים: מה שמה של הנהגת הדורסת, מדוע סטתה מהכביש, מהו האתוס המקצועי שמכתיב את סדרי העדיפויות של הסיקור העיתונאי בישראל והאם, בכלל, יש כזה.

• עוד בנושא: מיטל אהרונסון ונאאל אבו-פאני נדרסו למוות בנסיבות דומות. הסיקור התקשורתי היה שונה בתכלית. גם גזר הדין של הדורסים

________________________
שוקי טאוסיג הוא עורך אתר ביקורת התקשורת "העין השביעית", שם התפרסם הפוסט במקור כחלק מסקירת העיתונות היומית

תגובות

5 תגובות לפוסט “דיווח על תאונת דרכים”

  1. סוכן תרבות - הנבחרים » on 24 במרץ, 2010 13:43

    […] אני מצדיע לשוקי טאוסיג שיודע לכתוב בצורה פחות חסרת טקט ממני. הוא מדגיש את […]

  2. איתן on 24 במרץ, 2010 14:55

    אז מה בדיוק אתה אומר? שצהוב זה הצבע הדומיננטי בכתבות האלה?

    ליבי עם בר, ועם 4 הפצועים קשה בממוצע הנוספים שנפגעו היום בתאונות דרכים.

  3. שג on 24 במרץ, 2010 21:53

    אני באמת לא מבין את הרעיון. אתה טוען שהסיקור של הדריסה של שחקנית ועיתונאית ידועה צריך להיות זהה לדריסה של כל אדם אחר?

    אז גם מותו של אסף רמון זכה לפרסום מוגזם? ומה עם דודו טופז?

    כשמישהו מפורסם נהרג/נפצע, כולם מזדעזעים, כי כולם מרגישים קירבה אליו. יש תחושה שכולנו מכירים אותו, ומזדהים עם האבל שסביב האסון. אני חושב שזה טבעי שהסיקור של אירוע כזה יהיה בולט יותר ממוות של אלמוני.

  4. אסף שגיא on 25 במרץ, 2010 13:16

    שג, אני חושב שיש צדק בדברו של שוקי, וגם מה שאתה אומר זה נכון (אם כי מצער).
    אני חושב שהבעיה העיקרית היא לא גודל הסיקור, אלא רדידותו. אמנם לקח לשוקי 7 פסקאות כדי להגיע לפואנטה, אבל הנקודה היא שלא כתוב שום דבר על התאונה עצמה ופרטיה, אלא רק על האמוציות שסובבות אותה.

  5. משתמש אנונימי (לא מזוהה) on 17 באפריל, 2010 16:19

    שלום…קוראים לי משה נינאי
    יש לי חבר שמת מתאונת דרכים
    כתבתי שיר על המקרה.. לשיר קוראים “פרח פורח”
    הייתי רוצה שתקשיבו לו ושכל מי שיכנס ויקשיב לשיר ויחשוב פעמיים לפני שהוא עושה פניה אסורה או עובר את המהירות המותרת את השיר אתם יכולים למצוא בקישור הבא
    http://www.youtube.com/watch?v=vSkZPzqB6MA

    ויש עוד גרסה לשיר

    http://www.youtube.com/watch?v=XvgeeWvbaMM&translated=1

פרסום תגובה

עליך להתחבר כדי להגיב.